לידות בית בישראל בראיה ממסדית ותרבותית

עבודת מאסטר לצורך קבלת תואר MPH

מיכל רוזי מרוז, 2012

 

תקציר

 

לידה היא יציאתו של תינוק מרחם אמו לאוויר העולם, אך היא גם הרבה מעבר לכך. לידה היא ראי התרבות, היא משקפת את האמונות והתפישות של החברה לגבי התמודדות עם כאב, זכותן של נשים על גופן ומקומה של הטכנולוגיה בחיינו בכלל וברפואה בפרט.

בישראל מתרחשות מדי שנה כ- 160 אלף לידות, מרביתן בבתי חולים תחת פיקוח והתערבות רפואית. אף על פי שמרבית הנשים יולדות בבתי חולים, מספר הולך וגדל של נשים בוחר ללדת בבית. נשים אלו תופשות את השליטה בתהליך הלידה כמשמעותית, והן רואות בלידה אירוע טבעי ולא רפואי, כאשר מקום הלידה נתפש על ידן כגורם מרכזי בחוויית הלידה שלהן.

מחקרים רבים בעולם הראו כי לידות בית בטוחות לפחות כמו לידות בבית חולים, הן לאם והן ליילוד. למרות זאת ולמרות ההכרה הרשמית של ארגוני הבריאות בישראל ובעולם בלידות בית כחוקיות, נשים שילדו בבית והגיעו לבית חולים דיווחו על קשיי תקשורת עם הצוות הרפואי והממסד.

מטרת המחקר וחשיבות המחקר

מטרת המחקר הנוכחי הנה לבדוק, כיצד תופשים נציגי הממסד הרפואי בישראל את נושא לידות הבית על מנת לאפשר תקשורת טובה יותר בין יולדות הבית ומיילדות הבית לבין הממסד הרפואי.

חשיבות המחקר היא בכך שהבנת התפישות כמו גם איתור החסמים של רופאים ומיילדות העובדים בבתי חולים כלפי לידות בית, עשויה לשפר את התקשורת בין היולדות לבין שירותי הבריאות ובכך לתרום לשיפור איכות הטיפול בהן.

שיטה

המחקר הינו מחקר איכותני-קונסטריקטיבי, אשר במסגרתו נערכו 19 ראיונות עומק באמצעות פרוטוקולים חצי-מובנים. הראיונות נערכו עם ששה רופאים מיילדים בכירים, חמש מיילדות העובדות בבתי חולים, שש מיילדות בית, רופא נשים המיילד בבית ועם יושבת ראש ארגון "אמה"י",  ארגון מיילדות הבית בישראל. כל המרואיינים הינם יהודים ובעלי ותק וניסיון רב בתחומם. עיבוד הנתונים נעשה ע"י ניתוח התמות תוך שימוש במודל הטכנוקרטי והמודל ההוליסטי ללידה ומודל הסיכון.

ממצאים

במחקר הנוכחי נמצאו הבדלים בתפישות לגבי לידה בין המרואיינים השונים: הרופאים במחקר התייחסו לאפשרות של כל לידה להסתבך, והדגישו את הצורך באמצעים טכנולוגיים שונים, באנשי צוות נוספים ובסביבת עבודה מתאימה. בנוסף, מבחינת הרופאים "לידה אידיאלית" היא כזו השומרת על בטיחות האם והיילוד. גישת הרופאים במחקר נמצאה מתאימה למודל הטכנוקרטי ללידה. לעומתם, מיילדות הבית התייחסו ללידה כאל תהליך טבעי, הנובע מבריאות מלאה וציינו את העובדה שלמרות שהן מביאות איתן ציוד רב לכל לידה, הן משתמשות בטכנולוגיות שימוש זהיר ומבוקר. לפי תפישתן "לידה אידיאלית" היא לידה ללא הפרעות, בה היולדת במרכז והיא מרגישה מועצמת. גישת מיילדות הבית במחקר נמצאה מתאימה למודל ההוליסטי ללידה. מיילדות בתי החולים במחקר התייחסו, כמו הרופאים, לאפשרות ההסתבכות של כל לידה, גם הן, כמו הרופאים הדגישו את חשיבות הטכנולוגיות והמצאות אנשי צוות נוספים, גישה התואמת את המודל הטכנוקרטי ללידה. לעומת זאת, מיילדות בתי החולים התייחסו להיבטים רגשיים ומשפחתיים של היולדת, בהתאמה למודל ההוליסטי ללידה וראו "לידה אידיאלית" כלידה המשלבת בין בטיחות לבין התייחסות לציפיות ורצונות היולדת.

עוד נמצא, כי מרבית הרופאים ומיילדות בתי החולים במחקר מתנגדים ללידות בית וחושבים כולם כי לידת בית מסוכנת יותר מלידה בבית חולים. לעומתם, מיילדות הבית טענו כי לידה אינה מסוכנת יותר מדברים אחרים בחיים, וטענו כי ההתייחסות של הממסד הרפואי לסיכון בלידות בית נובע מבורות ופחדים ארכאיים ולא מתבסס על ידע מחקרי. בנוסף, טענו מיילדות הבית כי התנגדות הממסד ללידות בית מקשה על פינוי יולדות במקרה הצורך. כל המרואיינים חשבו כי יש לאפשר לידות בית בשל חשיבות חופש הפרט.

בנוגע להבדלים מגדריים נמצא כי השונות באה לידי ביטוי בתפקיד ולא במגדר: בעוד שהן הרופאים והן הרופאות הביעו עמדות דומות והשתמשו באותה "שפה" מגדרית, טענו כלל המיילדות, כולל הרופא המיילד בבית כי הגישה בחדרי הלידה היא פטרנליסטית.

לבסוף, נמצא במחקר זה כי לנורמה תפקיד חשוב בעמדות לגבי לידות בית: בקרב כלל הרופאים ומיילדות בתי החולים לידת בית אינה הנורמה, אף אחת מהנשים ואף קרובות משפחה שלהם לא ילדו בבית, רובם לא מכירים מיילדות בית באופן אישי, חלקם לא קראו את נהלי לידות הבית ואינם חשופים לחומר בנושא. לעומתם, בקרב מיילדות הבית, לידת בית הינה נורמטיבית, חלקן ילדו בבית או יילדו קרובות משפחה וחברות בבית, כולן חברות בארגון "אמה"י", וכולן הדגישו את התמיכה שהן מקבלות מסביבתן.

סיכום והמלצות

למרות היותו של המחקר הנוכחי מחקר איכותני אשר לא ניתן להסיק ממנו מסקנות על כלל האוכלוסייה הנחקרת, ניתן ללמוד ממחקר זה בצורה מעמיקה על תפישותיהם של חלק מהרופאים והמיילדות בנושא לידות בית. חשיבות הבנת ההבדלים בין מיילדות הבית לבין הרופאים והמיילדות בבתי החולים נעוצה בצורך שיפור התקשורת וקידום הבריאות של יולדות הבית.

לאחר ניתוח הממצאים העולים מהמחקר ובהתייחס לסקירת הספרות בנושא, ועל מנת לשפר את איכות הטיפול והבטיחות ביולדות הבית, שהינן חוקיות בישראל, עולות ההמלצות הבאות:

1. יש לעודד את חיזוק הקשר ושיתוף הפעולה בין מיילדות הבית למיילדות בתי החולים.

2. יש לחשוף רופאים ומיילדות לנושא לידות הבית, הן בלימודים העיוניים והן בשדות הקליניים.

3. יש לחשוף את הציבור הרחב לנושא לידות הבית ע"י העלאת הנושא לסדר היום הציבורי והתקשורתי בצורה מאוזנת ואמינה.

4. יש להקים מאגר נתונים ארצי הכולל נתוני לידות בית ושיעורי התערבויות בכל חדר לידה בארץ.

5. יש לכתוב נהלים חדשים בנושא לידות הבית, תוך שיתוף מיילדות הבית בכתיבתם. במקביל ישנה חשיבות כי מיילדות הבית יעבדו לפי הנהלים.

6. יש לתקשר את הסיכון של לידות הבית הן לצוותים הרפואיים והן לציבור הרחב.

7. יש להסדיר את נושא פינוי יולדות הבית לבתי חולים במקרה הצורך.

8. יש לערוך מחקרי המשך בתחום.

חשיפת הציבור הרחב בכלל ורופאים ומיילדות בפרט ללידות בית, עשויה לסייע לא רק ליולדות הבית אלא גם ליולדות הבוחרות ללדת בבית החולים, אך רוצות להיות שותפות מרכזיות יותר בחוויה, שהינה אולי החוויה המשמעותית והמעצימה ביותר בחייהן.