MHI- Mother health international, הוא ארגון ללא מטרות רווחה שהוקם ומנוהל ע"י Rachel Zaslow  ו-  Olivia Augusta, מיילדת ואנתרופולוגית אמריקאיות. הארגון מספק שירותי מיילדות לנשים ותינוקות באזורים של אסונות, מלחמה ועוני קיצוני.

 

מרכז הלידה באוגנדה נקרא  Ot Nywal Me Kuc, הבית של הלידה והשלום. הוא משרת את תושבי האזור הכפרי שנקרא Atiak, המרוחק  כ- 50 ק"מ מהגבול עם סודן. זהו אזור בו מתגוררים אנשים פשוטים בבקתות הקש שלהם. במונחים של כסף אלו אנשים עניים מאד, פשוט אין להם כסף אבל יש להם שפע של ילדים וחיוך על פרצוף השוקולד המדהים שלהם.

 

 

 

 

 

 

 

 

בית החולים הקרוב נמצא בעיירה גולו, מרחק של למעלה משעתיים בדרכים משובשות ביותר. כל ביקור או אשפוז בבית חולים עולה כסף ולאנשים פה, כמו שאמרתי, פשוט אין את חתיכת הנייר הזו. כך קורה שנשים מאזורים כפריים יולדות בבתיהן. לידת בית רומנטית תאמרו? לא ממש.

 

נתוני תמותת האימהות והתינוקות באוגנדה הם עגומים, לצורך השוואה ניתן לומר כי אם בישראל תמותת האימהות (תמותת נשים הקשורה בהריון או לידה) היא כ-7 נשים לכל 100 אלף לידות, באוגנדה מדובר בכ- 450 נשים לכל 100 אלף לידות (!). גם לילדים האפריקאים אין הרבה מזל, ממוצע תמותת ילדים עד גיל 5 באפריקה הוא 127, באירופה- 12. שתי הסיבות המרכזיות לתמותת אימהות בלידה הן דימום וזיהום. הסיבות לתמותת ילדים שונות מאד. בישראל למשל, שתי הסיבות העיקריות הן פגות ומומים מולדים (פגות מובילה באוכלוסייה היהודית ואילו מומים באוכלוסייה הערבית), ואילו באפריקה ילדים עדיין מתים ממחלות זיהומיות ובעיקר משלשולים, מלריה ופניאומוניה.

 

מדוע נשים ותינוקות מתים באפריקה יותר מאשר אצלנו? שתי סיבות עיקריות- מחסור בכוח אדם ונגישות. מחסור בכוח אדם גורם לשירותי רפואה איכותיים פחות ולכך ששירותי הרפואה הטובים כרוכים בתשלום, עובדה המונעת מהעניים לדרוש או לקבל שירותי רפואה. קשיי נגישות גורמים לכך שלאנשים המתגוררים באזורים מרוחקים סיכוי נמוך יותר לקבל שירותי רפואה מאשר לאנשים המתגוררים בערים. ניתן לסכם את כל זה בשתי מלים- חוסר שוויון.

 

מרכז הלידה באטיאק נועד לנסות להתגבר על חוסר השוויון, המרכז ממוקם במקום מרוחק עם נגישות נמוכה לשירותי רפואה ומעניק שירותי הריון ולידה מקצועיים ללא עלות. נשמע מעודד ומוצלח? אמנם כן. נשים מכל האזור הכפרי מגיעות למרכז הלידה לקבל שירותי מעקב הריון וללדת. אישה בריאה היולדת במועד ללא סיבוכים, אם כן, זוכה לקבל טיפול מיילדותי מקצועי והומני ביותר. בעיות? יש ויש... המרכז מנוהל ומתופעל ע"י מיילדות בלבד ולכן מחזיק תרופות מצילות חיים כגון פיטוצין וציוד החייאה בסיסי. אבל כיוון שבמקום אין רופאים ואין ציוד רפואי כבד (כמו מכונות הנשמה, בלון חמצן, אינקובטור...), אישה או תינוק הזקוקים לטיפול רפואי כגון החייאה מכשירנית, ניתוח קיסרי דחוף וכולי, פשוט לא זוכים לכך. אם יש זמן ולאישה יש כסף, מפנים אותה לבית חולים, אם לא... עושים הכי טוב שאפשר ומתפללים. עצוב? כן. אבל החלופה היא שכל הנשים יילדו בבתיהן, ללא איש צוות, מים נקיים או ציוד רפואי כלשהו. נתוני התמותה של המרכז מצוינים ובכל שש שנות פעילותו לא היה מקרה של מוות אימהי, נתוני תמותת התינוקות גם הם מעולים בהשוואה לנתונים המקומיים.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

המקום המופלא הזה הוקם ומתוחזק בראייה הוליסטית אקולוגית, אנשי הצוות מתגוררים בבקתות קש, כמו המקומיים, אין במקום חשמל, למעט בקתה אחת בה יש חשמל סולרי. השירותים שירותי קומפוסט ובמקלחות, הממוקמות בחוץ, זורמים מים קרים. כמו כן, משתדלים להשתמש בציוד מתכלה בלבד. יולדות קשוחות? כן, אבל גם המיילדות פה לא פראיריות...

 

לקריאה נוספת ותרומות אנא בקרו באתר http://www.motherhealthinternational.org/ot-nywal-me-kuc-uganda.html.

 

אם אתם תורמים, אנא ציינו שהגעתם דרך האתר של רוזי (rosie meroz) מישראל.