top of page

  רוזי © 

שאבתן מים בששון

 

חשבתם שבישראל מים הם סיפור? כנראה צדקתם, אבל כנראה גם לא ראיתם מעודכם שיירה של ילדים קטנטנים לבושי סחבות נושאים דליי מים על ראשיהם.

 

 

אפריקה המשוונית שופעת מים. בעונה הרטובה הכל ירוק, מים בכל מקום (וזו הסיבה גם ליתושי המלריה החוגגים פה) והנחלים שוצפים. כשהשמיים פה נפתחים, הו מאמא, הם נפתחים בגדול.

אז מה הבעיה? תשתיות. המים עומדים, מזוהמים, לא מטופלים ואין תשתיות המובילות מים לכפרים. בעיירות ובערים המצב יותר טוב, אך בגולו עדיין יש משאבות מים ידניות ובמקלחת במלון תזכו לקבל ג'ריקן מלא מים לשימוש עצמי. בכפרים, לעומת זאת, המצב קשה בהרבה, נשים וילדים נאלצים לגמוע מרחקים כדי למלא מים ולסחוב אותם על ראשיהם חזרה לכפר. זהו נופה של אפריקה - נשים וילדים נושאים ג'ריקנים צהובים עם הנוזל המחייה.

במרכז הלידה יש באר מים נקיים, מה שאומר שאנשים מכל הסביבה, בעצם לא אנשים - נשים וילדים, מגיעים כל יום למלא מים. כך הפך המקום למעין צומת דרכים בה נשים מכל הסביבה נפגשות, מקשקשות באצ'ולי, השפה המקומית, ומחליפות חוויות ורכילות מקומית.

נשים נושאות ג'ריקנים גדולים על ראשיהן ולרוב גם תינוק על גביהן, וילדים קטנטנים סוחבים ג'ריקנים קטנים. אין פלא שהאנשים פה שריריים וחטובים.

 

 

הישרדות, כבר אמרנו?

    

הוסף תגובה

bottom of page